רוצה להיות BFF? הירשמי לניוזלטר שלנו!

המסע אחר הנעל המושלמת

  |   28 בינואר 2013

אתן בטח מכירות את זה, יום אחד אתן יוצרות לכן בראש את הפריט הזה שאתן פשוט, אבל פשוט חייבות. לא, לא ראיתן אותו בחלון ראווה, גם לא באינטרנט, אפילו לא שמעתן עליו מאף חברה. פשוט יצרתן אותו בראש, אאוט אוף דה בלו ועכשיו אתן פשוט חייבות אותו. אתן סורקות חנות אחר חנות, מחפשות, צדות אחרי החולצה, השמלה המושלמת, הגוון המדויק של הלק, או האודם האדום הספציפי הזה והתיק שבדיוק בגודל הנכון.

אז גם אני עושה את זה, חדשות לבקרים ולאחרונה המצאתי לעצמי זוג נעלים שכזה. אני לא אתאר אותו פה מכיוון שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי, אך הוא היה מפורט להפליא בראשי וכל מה שנותר לעשות זה למצוא אותו ולהמשיך הלאה לדבר הבא שאמציא.

אז יצאתי לצוד והתחלתי לסרוק את השטח וחיפשתי וחיפשתי… בסנטר, בבוגרשוב, אפילו בעזריאלי! חרשתי את שנקין הלוך ושוב במספר הזדמנויות- נאדה. ויום אחד, באחד משיטוטי ברחוב דיזינגוף- ראיתי אותן. את הנעליים שדמנייתי, מונחות להן בחלון הראווה בצבע שחור וגם אפור. חיש מהר נכנסתי לחנות רק בשביל להיתקל במוכרת אנטיפטית שבישרה לי שאין מידות, לצערי היא לא עשתה לי ממש חשק להמשיך לשאול של מי הנעלים או איפה עוד אפשר למצוא אותן ויצאתי משם מאוכזבת.

מרגע זה ואילך האובססיה לנעליים הפכה גרועה יותר, מצד אחד הצלחתי למצוא את הנעל שהמצאתי בראש, מצד שני, ראיתי אותה בחנות אחת ואין לי מושג איפה עוד אפשר למצוא אותן. אבל מעולם לא הגדרתי את עצמי כאדם שמוותר בקלות ויצאתי לסיבוב נוסף במעוזות הנעליים שלי- בוגרשוב ושנקין ולקראת סוף שנקין ראיתי אותן, ברגע הראשון לא זיהיתי אותן, הן לא היו בחלון הראווה, אלא רק בתוך החנות והיה אותן רק בצבע ירוק, אבל הן היו אותן נעלים שראיתי גם בדמיון וגם באותה חנות עלומה בדיזינגוף. המידה שלי היתה במלאי והן היו נוחות להפליא ואני יצאתי מרוצה ולראשונה בחיי- עם נעליים בצבע ירוק.

photo 2

לאחר כמה ימים של זוגיות מופלאה, גן העדן הגיע לסיומו. הנעל עדיין יפה, עדיין נוחה ועדיין… ירוקה. ארון הבגדים שלי מוגבל למדי ובסופו של דבר, אני עדיין זקוקה לנעל שחורה. יצאתי לציד נוסף, אין אין מנוחה.
כבר לא ידעתי מה אני מחפשת אבל ערב אחד, בחנות קטנה בדיזינוף סנטר בשם 'נטע ונועה' פתאום מצאתי שוב את נעל חלומותי. כן כן, אותה נעל, זו מהדימיון, זו הירוקה- רק הפעם, נחה לה בחלון הראווה אחת שחורה (!). כרטיס האשראי שלי הביט בי מבוהל וכבר לא היה לי לב לעשות לו את זה שוב והחלטתי להתאפק. הימים חלפו להם, משכורת חדשה נכנסה ואני מצאתי את עצמי שוב בסנטר.

הלכתי לבדוק מה קורה… הנעל עדיין שם, בצבע שחור ובמידה שלי. החלטתי לקנות אותה, כן כן, את אותה נעל שיש לי בירוק- גם בשחור. בנתיים גיליתי שיש אותה גם בצבע חאקי מהמם, אבל אני לא אחזור על אותה טעות פעמיים- אני זקוקה לנעל שחורה ונעל שחורה אקנה.

המוכרת המקסימה, ראתה את המצוקה שלי, אני נמשכת לנעל בצבע חאקי, אך קונה את השחורה. לאחר ששילמתי עליה, היא פתאום הציעה לי: "קחי גם את החאקי, ב 50% הנחה. אני רואה שאת אוהבת אותה". נחשו מה? לא אמרתי לא.
אז עכשיו יש לי את נעל חלומותי בשלושה צבעים: ירוק, שחור וחאקי.

נכון, זו לא פעם ראשונה שאני קונה בכפולות, לא פעם מצאתי את עצמי קונה גופיה כזו או אחרת בשני צבעים, אבל נעלים? מעולם לא. אני רק מקווה, שהיא תשאר נעל חלומותי גם בעונה הבאה.
בדרך החוצה מהסנטר, קניתי באמריקן איגל כובע צמר מחמם שילווה אותי הביתה בימים קרים אלו והוא כלכך חמוד ומשמח שהוא מחמם אותי גם מבפנים.
שתמיד יוגשמו לכם החלומות, גדולים וקטנים כאחד.



קשת רוזנטל
קשת, אשליה אופטית, אספנית זכרונות אובססיבית וחובבת מילים.
  • Facebook

הוספת תגובה