רוצה להיות BFF? הירשמי לניוזלטר שלנו!

כי נעליים קונים מהר

  |   22 בדצמבר 2012

שלום, קוראים לי אלינור…ואני קניתי נעליים בגלי.

"אולי פה נמצא לך נעלי ספורט?" אמר הבעל ופתח את פצעי הילדות שלי. נעלי ספורט. איכס…

לא באמת. אין משהו שאני שונאת לקנות כמו נעלי ספורט. באמת שאין. גועל נפש שאין לתאר.
אין דבר שאני אוהבת בעולם מאשר לבזבז כסף. אין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לבזבז אותו על נעליים. אבל על נעלי ספורט? לא, זו עוגמת נפש! ועכשיו אני אסביר: נעליים קודם כל, לתפיסת עולמי הפאשיסטית והפאשניסטית, צריכות להיות נסבלות עד ממש לא נוחות. כן, כן, כן…לא נוחות!
ועכשיו יקפצו כל הפמיניסטיות, חובבות הפסטיבלים בטבע, הטבעוניות והמפגינות בבילעין ביום שישי ויזעקו עליי: "מה?! את הכי יפה כשנוח לך!" אז, זהו שלא. לי נוח בפיג'מה, גופית סבא וכפכפים. יפה? בעיני אמא שלי בלבד. סקסית?! בסטנדרטים של עולם שלישי. בואו נהיה כנות לרגע: אנחנו הכי יפות בסקיני גבוה וצמוד על החיים, ג'קט חזק ונעליים שעוזרות להרים את הכל ביחד. צליל עקבים על רצפה שווה ערך בעיניי לקול של מלאכים. זה משדר עוצמה, FASHION ובעיקר "אני-ביץ'-מהגיהנום-ושווה-כל-רגע-של-סבל"!

נעלי ספורט – מטבע הדברים – מאוד נוחות. הן סגורות על הרגל אז אין פחד שיברחו לך (נעל שאין בה סכנה שהרגל שלי תחליק ממנה לא מרגשת אותי), אפשר לרוץ בהן (אישה אמיתית לא רצה לשום מקום גבירותיי, מחכים לה) וזה הפתרון הכי טוב לגב (עמוד שדרה זה OVER RATED). אבל הכי דוחה? עושים ספורט איתן. ס-פ-ו-ר-ט! מה, אני בחטיבת ביניים? מה זה ספורט? פלאשבק לשיעורי ספורט עם סימונה המורה להתעמלות שהייתה צובעת את נעלי ה-REEBOK שלה לכל צבע אפשרי כדי שיתאימו לבגדי האימון שלה – "בנות, יאללה עוד סיבוב! גוף בריא בנפש בריאה! סנדרס! מה יהיה?! די להעמיד פנים שאת חסרת הכרה…".

כך מצאתי את עצמי עם הבעל בחיפוש אחר נעלי ספורט. אנחנו אחרי החגים ושנינו נראים בחודשים ראשונים של היריון (הכי מביך להסביר לאנשים אחרי שהם קורצים לך ומלטפים את הבטן שאת סתם בלסת כל דבר אפשרי בראש השנה). החלטנו שהגיע הזמן לעשות מעשה ואולי כדאי לעשות קצת ספורט. ובשביל לעשות ספורט צריך נעלי ספורט. איכס.

חיפשנו בכל מקום. אוקיי, חיפשנו רק בסנטר. זה היה מייאש. הבעל הראה לי כל מיני גושים מפוליאסטר עם סוליות גומי ועם שרוכים עבים ומלמל משהו על "אחיזה טובה במדרכה, גמישות, בלה בלה בלה…" ואני נחרדת מכל ההיצע. השיא היה לגלות שיש נעליים כאלה ב-800 ₪ בנייק ואדידס. חמודים, אם יש לי 800 ₪ להוציא על נעליים אני שמה מקדמה על פראדה, טוב?

פתאום הבעל מצביע לכיוון דלת עלומה ושואל: "אולי פה נמצא לך נעלי ספורט?" הסתובבתי.

גלי. פאקינג גלי. "אתה לא רציני". "למה לא?" הוא עונה ונכנס פנימה לפני שהיה לי דקה להביע התנגדות נוספת.
כף רגלי לא דרכה ברשת הזו מאז שהייתי בוגרת מספיק לצרוח על אמא שלי שאני רוצה ZARA. לא הואילו הקמפיינים עם מורן אטיאס בשחור לבן כאילו זה קמפיין לדולצ'ה וגבאנה. אני לגלי לא חזרתי מגיל 12. אתם מבינים, כבת לאם פולניה שהאמינה בעמידות של מוצרים ופחות באסתטיקה שלהם ככה נתקעתי עם נעליים כעורות "שיחזיקו לך לפחות שנתיים" ומעיל חורף מגושם בצבע כחול שואה (יש דבר כזה) במקום מעיל הנוצות הפרוותי בצבע ירוק שרציתי (כן, נולדתי דראג-קווין). גלי מסמלת עבורי את המקום שבו חלומות האופנה שלי באו למות פעם אחר פעם…

אבל נכנסתי. אז קודם כל, זה בדיוק כמו שזכרתי. לבד ירוק על הרצפה, ערימות של קופסאות נעליים וריח של עור מעובד באוויר. NOT SEXY.

עמדתי לעשות אחורה פנה כשלפתע (אם זה היה סרט זה הזמן למוזיקה של המלאכים), ראיתי תצוגה של מוקוסינים צבעוניים מזמש. חמודים. טרנדיים. יפים. והכי יפה? מבצע 1+1. מדדתי. אהבתי. קניתי. אשכרה קניתי (יחד עם נעלי ספורט אבל למה להעלות נקודות כואבות). והסתובבתי עם שקית של גלי בסנטר. טוב, מהקטע הזה די רציתי למות אבל הלכנו הביתה ממש מהר אז אף אחד שאני מכירה לא ראה אותי.

כמה שבועות לאחר מכן… אוי, על מי אני עובדת: שבוע לאחר מכן הסתובבתי בסנטר וחיפשתי על מה עוד לשרוף כסף ומצאתי את עצמי חוזרת לזירת הפשע. הפעם יצאתי עם נעלי בובה שחורות עם ניטים זהובים עליהם ו….נעלי עקב שחורות מזמש שגובהן לא פחות מ-10 ס"מ!!! בגלי!!! נעליים שמורן אטיאס עושה ספורט בהן…

מוסר ההשכל ילדים:
1. ספורט ונעלי ספורט זה גועל נפש של דבר…..(לא חושבת שביססתי מספיק את עמדתי בעניין).
2. אל תשפטי רשת נעליים לפי טראומות הילדות שלך – אין לדעת מה מחכה לך בפנים…

עכשיו אם תסלחו לי, אני צריכה ללכת ל"נימרוד"!

אירובי עקבים זה הכי, אחותי!



אלינור סנדרס לולו
תוצרת תל אביב, ביום מוכרת את נשמתה עבור כסף, בערב מבזבזת אותו על מוצרי צריכה קפיטליסטיים ונהנית מכל רגע!

הוספת תגובה