רוצה להיות BFF? הירשמי לניוזלטר שלנו!

נס החנוכה של אילנה

  |   3 בדצמבר 2012

לפני שנים רבות, בקורס ספרות ילדים המרצה שאני מעריצה (וממש מתגעגעת אליה) העלתה את השאלה: מתי נחשבת יצירה ליצירה "קלאסית"? והתשובה היא: כשהיא עומדת במבחן הזמן.

אז ככה. את הסיפור על החיבור הסנטימנטלי החולני שיש לי לכל מיני פריטים- אחסוך מכם (מי אמר בכי היסטרי על סיכת דש אבודה או מטרייה שבורה ולא קיבל? את המטרייה אגב, ממש ממש אהבתי. היא היתה מושלמת בכל המידות).

בכל מקרה, החלטתי לעשות לחנוכה יחסי ציבור, כי אם הוא המקבילה שלנו לכריסמס, אז החג הזה צריך קצת בוסט ביחסי הציבור שלו (חג ללא חופש בעבודה הוא לא באמת חג. אבל אני אנסה להתעלות על עצמי). אם כן, קבלו את נס החנוכה שלי:

השבוע שמתי לב שיש לי פריטים ש… איך נאמר… הופכים להיות וינטג' מבלי להתכוון. יש לי אסופה שלא היתה מתביישת לכנות את עצמה אסופה (או אסופית. כדי להרגיש קצת אן שרלי) של פריטים שנקנו חדשים, נלבשו, נענדו ונחרשו עד מוות. בעצם זה לא נכון. לא עד מוות. הם חיים ובועטים, ונדמה לי שהם כאן כדי להישאר לנצח!
ואם נסכים להגדרה בה "נצח" בעולם האופנה הוא 3 עונות ויותר. אז הפריטים האלה הם בגדר נס אלוהי של ממש.

מוכנות? מהסוף להתחלה:

קרדיגן קצר בצבע בז' + סריג פסים באפור ותכלת
ZARA וינה (אוסטריה) משנת 2009. מלווים אותי בכל עונת מעבר.

עגילי נקודות זהב + עגילי פנינה
חנות עלומת שם באלנבי בשנת 2008, עגילי "ברירת המחדל" שלי. מתאימים לכל אאוטפיט.

ג'ינס
ZARA בשנת 2008 או 2007… בשום אופן לא מצליחה להיזכר. אבל מה זה כבר שנה לפה שנה לשם כשמדובר בג'ינס בן 5 לפחות.

מעיל חאקי קליל + גופייה ירוקה
PULL & BEAR משנת 2005. קניתי את שניהם בקניון רמת אביב. אני זוכרת את היום הזה באופן מדוייק בצורה מפתיעה. המעיל נח על הכיסא שלי ברגע זה ממש.

 

מעיל בורדו
PULL & BEAR משנת 2004. הוא ישן. זה נכון. הכפתורים דהו. אבל הצבע והגזרה שלו מחפים על הגיל.

גופיית לימונים
PULL & BEAR משנת 2004. שנה ראשונה לתואר הראשון, סמסטר א'. זוכרת שהמוכרת הציעה לי לא לקנות את הגופייה, כי הרבה קנו והחזירו. say what מוכרת נכבדה?! כנראה נפלת על הראש.


הגופייה נלבשה בכל קיץ מאז, ואפילו זכה לקאמבק תקשורתי בקיץ 2012 ע"י דולצ'ה וגבאנה באופנת "הפירות והירקות" שלהם:

סוודר לבן

הוותיק שבחבורה. זקן השבט. יחגוג עשור בחורף הבא (כולכם מוזמנים למסיבה) נקנה בחנות אלמונית בורונה (איטליה), בשנת 2003. עבר מיליארד כביסות, טרנדים חולפים ושינויים קיצוניים במצבי הרוח. כל העולם משתנה – אבל הסוודר הלבן עדיין כאן.

ומה איתך? גם לך יש פריטים שאת לובשת כבר כמה שנים? שתפי אותי בתגובות. באמת, שתפי! אני צריכה לדעת שאני לא לבד…



אילנה רוטמן
חובבת אופנה מושבעת, מוזיקה, דברים של פעם, וחולמת להיות חתול.
  • Facebook

הוספת תגובה