רוצה להיות BFF? הירשמי לניוזלטר שלנו!

כלה להשגה

  |   22 בנובמבר 2012

מכירים את האנשים המצחיקים האלה, שאומרים "לי זה לא יקרה" ואז זה קורה להם?

אז היי.

תמיד אמרתי לעצמי, לכל מי שרצה לשמוע וגם למי שלא, שאני בחיים בחיים בחיים לא אקנה שמלת כלה ביותר מ-1,000 ₪. זה היה הסכום שהקצבתי לעצמי (עוד הרבה לפני שחתונה עמדה על הפרק. טוב נו, עוד הרבה לפני שבעלי היה בכלל בתמונה) ומעבר לסכום הזה פשוט היה נראה לי מגוחך, מיותר ובעיקר בזבזני בטירוף להשקיע בשמלה שאלבש כמה שעות ולאחר מכן לא אראה אותה עוד.
אז אמרתי. ואז זה קרה לי. 10,000 ₪ על שמלת הכלה שלי.

 עברה יותר משנה מאז החתונה, וזה עדיין נשמע לי סכום אסטרונומי שאני לא מאמינה שהוצאתי.

עד היום הפער שבין 1,000 ₪ ל-10,000 ₪ נותר בגדר תעלומה. מה קרה לי באותו רגע היסטורי בו נכנסתי לסטודיו של המעצבת?

לא סוממתי ולא הופנטתי. זו היתה החלטה שנעשתה במודע ואני לא יכולה לטעון לאי שפיות זמנית בביהמ"ש לכלות שאיבדו קשר עם המציאות בכל הנוגע לחתונה שלהם. ולא, אני לא איבדתי קשר למציאות. נשארתי בקשר הדוק מאוד למציאות. הדוק עד לסכנת חנק (שלי את האחרים).

שלא תבינו לא נכון, אני מ-א-ו-ד אוהבת את השמלה שלי. מאוד מאוד! אני אוהבת את כל מה שהיה קשור לשמלה, המעצבת, התופרת, התהליך, הסבלנות שהיתה להן העדינות והרוך שהן הפגינו כלפיי וכמובן התוצאה הסופית.
השמלה היתה שילוב של דגם שראיתי בסטודיו והדגם שראיתי בעיני רוחי. היא נתפרה מבדים שבחרתי עם המעצבת, מעט תחרה ובד שנשלח מחנות בדים עתיקים בארה"ב (כן!). יש לי אהבה גדולה (יש שיאמרו מוגזמת. יאמרו ויחטפו!) לפנינים, לכן את השמלה קישטו פנינים שנשזרו בעדינות על המחשוף והשרוולים. פרחים רקומים עיטרו את המחשוף ואת גב השמלה, ורק לכן אגלה בסוד: היה פרח או עיטור בכל מקום בו ביקשתי להסתיר משהו שלא מוצא חן בעיני.
תהליך העיצוב המשותף עם המעצבת היה ללא ספק החלק האהוב עלי. אהבתי את האפשרות להחליט בדיוק איך כל דבר יראה (בעיית שליטה קשה. אבל זה בטיפול. זה מה שאני אומרת לבעלי לפחות…).


הכל טוב ויפה, אבל 10,000 ₪?! ומה בנוגע לסכום שהקצבתי לעצמי?
הו. פה נכנסת לתמונה השמלה השנייה שקניתי. שמלת יד שנייה מ- Etsy. בגלל שמדובר היה בחתונת שישי, שהסתיימה בשעה 16:00 אחה"צ, הזמנו את החברים לשבת לנוח, לפטפט, לרכל, לצחוק ולשמוח איתנו קצת בצימר שהיה לנו בצמוד לגן האירועים. רק הגיוני היה שתהיה לי שמלה להחלפה, שמלה לבנה, באורך הברך, אלגנטית אך קלילה, שאוכל ללבוש גם אחרי החתונה. ובעיקר- שמלה שתעלה עד 1,000 ₪. היא עלתה 200 ₪ כולל משלוח.

אם היתה לי אפשרות לעשות את הכל מחדש. מה הייתי עושה? האם הייתי עושה שוב את אותן הבחירות? סביר להניח שכן. אמנם הלב נחמץ כשאני חושבת על העלות, אבל לאהבה אין מחיר (זה מה שאני אומרת לעצמי כשמשהו יקר מידיי. לפעמים זה עובד). קראתי לשמלה פתית שלג, כי היא הזכירה לי תחפושת שהיתה לי בגיל 5, וגם לזכרונות אין מחיר.

גם המעצבת (ראומה ויואל שמלות כלה עתיקות) אהבה מאוד את הדגם שיצא והיא קראה לו על שמי. עכשיו זה דגם שקיים בסטודיו, ואפשר פשוט להיכנס ולבחור בו. ובעיניי זה כבוד גדול. ואולי גם כבוד אי אפשר לקנות בכסף…?

לאט לאט אני מתחילה להרגיש שיצאתי בזול! מה זה 10,000 ₪ אל מול כבוד, זכרונות ואהבה אינסופית. כלומר אינסופית עד לסוף החתונה. השמלה חזרה אל המעצבת ודרכינו לא נפגשו יותר.

אז מה את היית עושה: בוחרת בשמלת החלומות, ממנה תצטרכי להיפרד כשהשעון יכה חצות, או בוחרת באפשרות זולה יותר שתישאר איתך לנצח?



אילנה רוטמן
חובבת אופנה מושבעת, מוזיקה, דברים של פעם, וחולמת להיות חתול.
  • Facebook

הוספת תגובה